אחד הדברים שלמדתי השנה, ואני לוקחת איתי הלאה, הוא להתעניין באמת. להקשיב יותר, להיות נוכחת ולא למהר להביא את עצמי למרכז השיחה.
וכן, המשפט שחרוט לי בראש הוא:
את רוצה להיות מעניינת? קודם כול תתענייני.

לפעמים הרצון שישמעו אותנו גורם לנו להפסיק באמת להקשיב. כשמישהו משתף אותנו, כדאי להיות נוכחים. להקשיב לא רק למילים, אלא גם למה שנמצא מאחוריהן. לא להיות עסוקים במה שנרצה לענות בזמן שהאדם שמולנו עדיין מדבר. ולא לחכות לרגע שבו נוכל להכניס את הסיפור שלנו, לספר שגם לנו זה קרה או למהר לתת עצה.

כשאדם מחכה בעיקר להזדמנות לדבר על עצמו, מרגישים את זה מיד. תנו לאדם שמולכם לסיים, להתבטא ולהרגיש שיש לו מקום. גם הזמן שלנו לשתף יגיע. שיחה טובה היא הדדית, לא תחרות על הבמה.

תשאלו. תסתקרנו:
“איך הרגשת?”
“ומה עשית?”
“ומה קרה אחר כך?”
“מה עבר לך בראש באותו רגע?”
“מה היה לך הכי קשה?”
“ומה הכי הפתיע אותך?”
“ואיך זה השפיע עליך?”
ותקשיבו לתשובה, כדי להבין טוב יותר.

כי אנשים מעניינים הם לא תמיד אלה שיש להם הכי הרבה מה לספר. לפעמים הם דווקא אלה שלא מנסים להרשים, אלא יודעים לגרום לאדם שמולם להרגיש שהוא מעניין.

בהצלחה ובאהבה
ציונה אבירם - נומרולוגית קבלית מתנדבת בקהילה
מנטורית ומורת דרך לזוגיות ויחסים

*ציור שלי, צבעי אקריליק